להיות ציוני על אמת
מהי ההגדרה הבסיסית של ציונות?
לפי ההגדרה המילונית הציונות היא תנועה שמטרתה ליישב את בני העם היהודי בארץ ישראל. אבל ההגדרה הזאת מאוד מעורפלת ומעוררת מספר שאלות:
- מהי ארץ ישראל?
- לאיזו מטרה מתיישבים היהודים בארץ ישראל?
- מדוע דווקא ארץ ישראל?
- מי מוגדר כיהודי מבחינת התנועה הציונית?
- מה אמור להיות אופיו הקולקטיבי של הישוב היהודי בארץ ישראל?
- מה לגבי הלא יהודים שחיים בארץ ישראל?
- מה לגבי היהודים שחיים מחוץ לארץ ישראל?
מהי ארץ ישראל?
שני דברים מוסכים על כולם:
- ארץ ישראל גובלת בצידה המערבי בים התיכון
- ארץ ישראל היא המקום בו עמד אברהם כשלפי הגישה הדתית ניתנה לו ההבטחה
מעבר לזה יש גישות שונות:
- ארץ ישראל היא כל השטח שהובטח לאברהם, שזה מהנחל שצמוד לרצועת עזה מצפונה ועד נהר הפרת
- ארץ ישראל היא מה שהיה בידינו בימי מלכות דוד ושלמה
- גבולה הצפוני של ארץ ישראל הוא מה שנקרא קו המערכת, גבולה הדרומי הקו שנמתח מדרום רצועת עזה ועד אילת, הגבול המזרחי נהר הירדן ומצפון מקורותיו
- ויש שמקבלים את ההגדרה השלישית רק מוסיפים את שטח מדינת ירדן לשטח ארץ ישראל
באף אחת מההגדרות מדבר סיני איננו חלק מארץ ישראל, לפי שתי ההגדרות האחרונות גם רמת הגולן איננה חלק מארץ ישראל, לפי ההגדרה הראשונה רצועת עזה איננה חלק מארץ ישראל – כלומר, דווקא את הדתיים שטח האדמה ברצועה בודאי לא אמור לעניין.
אז כל ההגדות לגיטימיות מבחינת שרטוט מפה ותחימת הגבולות של ארץ ישראל. אבל מה קורה בשטח? מבחינת שתי ההגדרות הראשונות, מרבית שטחה של ארץ ישראל כבר מיושב ומנוהל ע"י רשויות מדיניות שאינן קשורות לעם ישראל. כך שארץ ישראל במלואה רלוונטית רק לנוקטים בגישה השלישית. לכן, מעכשיו באומרנו ארץ ישראל נתייחס אך ורק לפי ההגדרה השלישית. הגדרה זו נכונה ותקפה בעיני כל יהודי לפחות מאז ראשית הציונות, ובעיני מרבית העולם לפחות מאז מלחמת העולם הראשונה. הגדרה זו למושג ארץ ישראל הייתה נכונה בעיני מרבית העולם גם בשנים שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים. חילוקי הדעות הם בין חלק מהיהודים לשאר העולם, ובין היהודים לבין עצמם, הם רק על השאלה למי שייכת ארץ ישראל. אין בין היהודים מי שחולק, וגם רבים בעולם מסכימים שליהודים זכות מלאה לקיים ישות מדינית בארץ ישראל. אבל השאלה היא האם רק ליהודים יש את הזכות הזאת.
ציוני אמיתי אומר שגם ליהודים יש זכויות מלאות על ארץ ישראל אבל גם לפלסטינים יש כאן זכויות מלאות ולכן צריך לחלוק.
לאיזו מטרה מתיישבים היהודים בארץ ישראל?
כאן אין הרבה מה להרחיב. היהודים עלו ועולים לארץ ישראל כדי:
- לחיות בצורה יותר בטוחה בלי צורך להסתיר את יהדותם
- כדי לחיות בין הדומים להם מבחינה תרבותית ומנטלית
- כדי שתהייה ישות מדינית אחת שתהווה להם בית
מדוע דווקא ארץ ישראל?
הסיבות לכך שהתנועה הציונית בחרה דווקא בארץ ישראל כיעד ברורות:
- בארץ ישראל הפכנו ממש לעם
- מאז ימי יהושע בינון ועד היום לא היה רגע בו ארץ ישראל הייתה ריקה לחלוטין מיהודים
- ירושלים נמצאת בארץ ישראל
- כל השנים היהודים נשאו עיניהם בכמיהה לארץ ישראל
- כל ניסיון למענה מדיני ליהודים במקום אחר בעולם כשל
עם כל הסיבות הללו, בעצם אין סימן שאלה.
מי מוגדר כיהודי מבחינת התנועה הציונית?
התנועה הציונית מתייחסת אך ורק לבני העם היהודי. בעבר הייתה התייחסות אל היהדות, מבחינה מתמטית, כקבוצת היהודים לפי הדת זהה לקבוצת היהודים לפי הלאום. היום אין זה כך, היום יש 3 קבוצות של יהודים.
- אנשים שהם יהודים גם על פי דתם וגם על פי לאומיותם
- אנשים שהם יהודים רק על פי דתם אבל רואים עצמם משתייכים ללאום אחר או חסרי לאום
- אנשים שהם יהודים רק לפי לאומיותם אבל דתם אחרת או שהם חסרי דת
הציונות מתייחסת רק לשתי הקבוצות הראשונה והשלישית, אף שבשעת מצוקה הציונים יעמדו גם לרשות אנשים מהקבוצה השנייה.
אז בעצם מי נחשב יהודי לפי הציונות?
- אדם שהוא יהודי מבחינה הלכתית, לפי הזרם ביהדות אליו הוא משתייך, בין אם הוא חרדי, בין אם הוא דתי, בין אם הוא מסורתי ובין אם הוא חילוני, ובלבד שלא הגדיר עצמו כלא יהודי מבחינת הלאום
- אדם שעלה לארץ ישראל מכורח חוק השבות אף שמבחינה הלכתית איננו יהודי, ובלבד שאינו מגדיר את עצמו כשייך לעם אחר
- אדם שחי בישראל או מחוצה לה, איננו יהודי לפי ההגדרה הדתית, אבל בחר בלב שלם להצטרף ולהגדיר את עצמו כחלק מהעם היהודי
בעצם, יהודים מבחינת הלאום שגרים מחוץ לישראל, הם חד משמעית ציונים, אם כי רובם הגדול ציונים רדומים. יהודים מבחינת הלאום שחיים בישראל, יתכן שהם ציונים ויתכן שלא, חלקם אפילו אנטי ציונים.
מה אמור להיות אופיו הקולקטיבי של הישוב היהודי בארץ ישראל?
כדי לדעת מה אמור להיות אופיו הקולקטיבי של הישוב היהודי עלינו להסתכל על:
- דבריו של אבי התנועה הציונית, בנימין זאב הרצל
- זהותם ואופן התנהלותם של העולים לארץ מראשית הציונות ועד למלחמת העולם השנייה
- מגילת העצמאות
אז מה אמר הרצל?
- הרצל טען חד משמעית שהמדינה היהודית שתקום חייבת להיות מדינה חילונית
- הרצל דיבר על ימי עבודה של 7 שעות עבודה ביום
- הרצל רצה שהמדינה תתנהל בשפה הגרמנית, שפתו
מי היו העולים בשנים הראשונות?
- דמויות בולטות בקרב העולים הראשונים היו: אליעזר בן יהודה, חיים נחמן ביאליק, דוד ילין ואחרים – אנשים אלו שמו את יהבם את חזרתה של השפה העברית להיות שפה חיה, להיות שפתו של העם היהודי
- מקימי ראשון לציון ויתר מושבות העלייה הראשונה באו מבתים דתיים, חלקם היו סטודנטים, ואף מעבר לזה, וחלקם רק לא בורים. חלקם היו מסורתיים וחלקם חילוניים ממש, פרט לעולי תימן שהיו דתיים, אבל אופי הדתיות שלהם יותר דמה לאופי המסורתיות של האחרים
- בתי הספר וגני הילדים הראשונים שהקימו העולים היו כולם חילוניים, אבל הקנו בהם גם לא מעט ידע ביהדות
- בעליות הבאות מרבית העולים היו חילוניים, אבל לא מנותקים משורשיהם היהודים
- בישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל הוקמו אוניברסטאות הרבה לפני שהוקמו ישיבות
- הפמיניסטית היהודיה הראשונה הייתה מהילדים הראשונים שנולדו בראשון לציון – נחמה פוחצבסקי
- העולות הראשונות, וגם בנות העולים עשו כמעט לחלוטין אותם דברים כמו הגברים, ואולי הדוגמאות הבולטות ביותר הן מניה שוחט ורחל ינאית בן צבי
מתוך מגילת העצמאות
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל … תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת;
אז אם נסכם.
לפי חוזה המדינה ומקימיה האופי הקולקטיבי של הישוב היהודי בארץ ישראל צריך להיות: חילוני אבל מכבד את היהדות, כל יהודי צריך להכיר את היהדות אבל אורח החיים הציבורי לא יהיה דתי, השפה הראשת תהייה עברית, יהיה כמה שיותר שיוויון בין גברים לנשים וכמות שעות העבודה לא תהייה מוגזמת.
מה לגבי הלא יהודים שחיים בארץ ישראל?
בארץ ישראל חיות מספר קבוצות של לא יהודים:
- ערבים, נוצרים או מוסלמים, שחיים כאן כבר מאות שנים
- ערבים, בעיקר מוסלמים, שהגיעו לכאן בעקבות ראשוני הציונים בעיקר מארצות שגובלות ברוסיה
- דרוזים שחיים כאן מאז ראשית קיומם
- בדואים שנמצאים כאן כבר מאות שנים
- ארמנים שרובם הגיעו לכאן אחרי השואה שלהם
- צרקסים שגם הגיעומלכאן בעקבות ראשוני הציונים
- בני משפחה של עולים יהודים שהגיעו לכאן מכורח חוק השבות
- לא יהודים שגם אינם אזרחים: פליטים, סטודנטים ומהגרי עבודה
- מעט אחרים
הציונים האמיתיים שואפים לחיות בעולם הוגן, עד כמה שניתן נקי מטרור וממלחמות ודמוקרטי. לכן
הציונות האמיתית שואפת למתן זכויות מלאות לכלל אזרחי המדינה וגם להיפרדות לשלום מהפלסטינים שחיים בשטחים הכבושים בגדה המערבית וברצועת עזה, ולהקמת מדינת פלסטין שתחייה בשלום ובשיתוף פעולה עם מדינת ישראל.
מה לגבי היהודים שחיים מחוץ לארץ ישראל?
הציונות שמה לה למטרה:
- לשמר את הקשר עם יהדות התפוצות
- לחזק את ההכרות של יהודי התפוצות עם מדינת ישראל, עם היהדות ועם עקרונות הציונות
- לפעול נגד האנטישמיות
- לעודד עליה